שואה. מילה אחת שמעלה אין ספור מחשבות ורגשות ובעיקר מזכירה כמה כוח יש לנו, לבני האדם. אני לא מתכוונת לכוח פיזי, שלא שווה דבר בעיניי, אלא לכוח העצום שיש לבחירות שלנו. אנו חיים בעולם בו אחד תלוי בשני ומושפע ממנו ועל כן אנו צריכים לחשוב טוב על ההשלכות ולשאול את עצמנו האם ההחלטה שקיבלנו היא הנכונה. מהי ההחלטה הנכונה? ההחלטה שאליה הוביל מצפוננו הפנימי, מכלול הערכים שטמונים בנו והופכים אותנו למי שאנחנו. אנו מסיירים בגטאות ובמחנות ההשמדה ואני שואלת את עצמי אילו ערכים בדיוק הובילו את הנאצים להתעלל ביהודים נפשית, פיזית ולבסוף להרגם בדם קר. פה בעצם נכנס לתמונה הכוח השלישי שקיים בעולם - הלחץ החברתי. השואה היא הדוגמא האידיאלית לניצחון הלחץ החברתי על המצפון. היטלר שלא ניחן בכוח פיזי, אלא בכריזמה וביכולת לסחוף אחריו אנשים הצליח להפוך את העולם למקום נוראי בו מופרדים ילדים מהוריהם, נעשים ניסויים אכזריים בבני אדם ואף נרצחים אנשים ברחובות בדם קר!! מדמיינת סיטואציה בה חייל נאצי מנשק את אשתו וילדיו לפני שיוצא לעבודה וכמה דקות לאחר מכן רוצח ומפרק משפחות. משפחות כמו משפחתו האישית שלו. לא מצליחה להבין איך ההסחפות אחרי אדם מטורף הייתה כה גדולה שהיא הצליחה לעשות הפרדה בין הלב לראש. הרגע שהיה מבחינתי הקשה ביותר במסע היה ביום הראשון, כשהיינו על קרונות המשא שהעבירו ילדים למחנה השמדה. אנחנו נכנסים לקרון אחד אחרי השני הקרון מתמלא והדימיון מתחיל לעבוד. באותם רגעים סיפרו לנו על שתי תאומות שהובלו בקרון הזה ולאחת מהן היה פיפי והיא התביישה לעשות את צרכיה אל מול כל הנמצאים בקרון ועל כן פרצה בבכי. ברגע הזה לא הצלחתי להכריע מי מהאחיות יותר מסכנה. האחות שהייתה צריכה לוותר על הדבר הבסיסי ביותר שזה עשיית צרכים כי היא חייה בעולם חסר זכויות - הזכות הבסיסית לפרטיות לא ניתנה לה!! או האחות השנייה שרואה את הסיטואציה ובוודאי רוצה לקחת את עול הצרכים על עצמה. תוך כדי שאני מתלבטת אני מבינה כי האדם הכי חסר ישע בסיטואציה זו האמא של שתי התאומות האלה. אימהות עושות הכל כדי לגונן ולשמור על ילדיהם, בכל מחיר. בשואה להורים לא הייתה האפשרות להגן על ילדיהם מפני הרשע העצום ששלט בעולם ולכן הסבל שלהם היה הגדול מכולם כי הם התייסרו על חוסר היכולת שלהם לעזור. המסקנה היא שעל כל אחד מאיתנו להבין כמה כוח יש לו בידיים. בני אדם כמונו הם אלה שגרמו לשואה וכמו שיש לנו , לבני אדם, את הכח לעשות רע יש לנו גם את הכוח לעשות טוב. כמו שהם יצרו מציאות נוראה אנחנו יכולים ליצור מציאות טובה אם נדבוק  בערכים ובדרך שלנו. (אביב בלום)