מרחבי שכבות
מרחבי שכבות
הוראת ההומניסטיקה בחט"ב: ספרות, תנ"ך, לשון, מורשת וקולנוע
מעו"ף
ופעולה
עניין
משמעות
תלמידי כיתות ז' החלו את השנה כשבמערכת השעות בצבץ מקצוע חדש בשם "מעו"ף", שבע שעות שבועיות. אל הכיתה נכנסה מורה, שהציגה עצמה כמורת מעו"ף. מבטים תמהים ניבטו, שאלות רבות נשאלו ובכיתה נכחה אי ההבנה מה בכלל לומדים בשיעור הזה?!
כחלק מהמעבר המרוכך מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים חל גם שינוי בכל הוראת מקצועות ההומניסטיקה. לא עוד הוראה רב-תחומית בה התלמיד פוגש את המורה לספרות, לתנ"ך, למורשת וללשון ביחידות לימוד נפרדות, אלא זו הוראה בינתחומית. התלמיד פוגש מורה אחת שמלמדת מספר תחומי דעת סביב נושא לימוד מוגדר. "מעגלי שייכות" נבחר כציר המחבר את תחומי הדעת, והוא מהווה המשך ישיר לעיסוק בשנת בר/בת מצווה ועבודת השורשים בשנה זו.
ההוראה חולקת לשלושה מעגלי לימוד:
אני
והקהילה
אני
ומשפחתי
אני
הכנת חומרי הלימוד להוראת מעו"ף נעשית על ידי צוות המונה 12 מורות מתחומי דעת: ספרות, תנ"ך, לשון, מורשת וקולנוע. צוות שחבר והחל עבודתו עוד ממאי שנה שעברה והחל להכין חומרי לימוד על פי התפיסה הבינתחומית. הכנת חומרי הלימוד נעשית לאורך השנה, לפי מעגלי השייכות ובמסגרת מפגשים שבועיים בני שעתיים במערכת השעות.
הצוות מכין בו זמנית חוברת למורה המלמד וחוברת לתלמיד. החוברת לתלמיד מלווה את שעות הלימוד במעו"ף. החוברת מכילה יצירות נלמדות, דפי עבודה, כרטיסי ניווט. לרשות התלמיד אף ספר התנ"ך.
מעו"ף פירושו: משמעות, עניין ופעולה. זו מהות העשייה. דגש מושם על הוראה ולמידה פעילה. התלמידים רוכשים ידע ומיומנויות ומתבקשים להפגין דעת.
הלמידה מובילה להתנסויות באופנים שונים: במליאה, בעבודה עצמית, בזוגות ואף בקבוצות. המורה משמש כמנחה, שמנווט את תלמידיו לגילוי הידע ולהוכחת הדעת. דגש משמעותי מושם על מיומנות הכתיבה / ההבעה העצמית, תוך יצירת הזדמנויות ליצירת תוצרי כתיבה פרי עבודה עצמית/קבוצתית. קבוצת הלימוד קטנות, מונה כ-20 תלמידים והמפגש עם המורה בשבע שעות שבועיות מאפשר היכרות עומק ומקנה בטחון לתלמיד שזה עתה נכנס לחטיבת הביניים.
הלימוד במעו"ף לוקח את התלמיד לחוויית למידה בה הוא מנווט על ידי המורה לעבור מתחום דעת אחד למשנהו. המטרה היא לזהות שנושא הלימוד הוא זה המחבר והמקשר בין היחידות השונות, והמיומנויות הנלמדות מסייעות לעצם ההתמודדות עם חומרי הלימוד המשתנים בתחום אחד לאחר. עולם ערכים רחב עולה מהיצירות הנלמדות והוא מהווה חלק ניכר מתכני הלימוד, מדיוני הכיתה ומרלוונטיות ההוראה לחיי התלמיד.
הערכת התלמיד אף היא שינתה פניה. בסיום רבע התלמיד לוקח חלק פעיל בהערכתו האישית, מתבקש לקיים רפלקסיה אישית על תהליך הלמידה שלו. תהליך זה מסייע לתלמיד להיות שותף פעיל בבחינת עשייתו וזאת אל מול הערכת המורה את התלמיד. אופן זה מאפשר לזקק את החוזקות של התלמיד אל מול ההיבטים בהם נדרשת עבודה והשקעה. דיאלוג פדגוגי מתנהל עם התלמיד במטרה שילמד לשבח את עשייתו מעת לעת. ההערכה איננה מתבססת על תוצר אחד, אלא הינה מכלול של משימות שאותן עשה התלמיד לאורך הדרך והערכת המורה על מכלול ההתנהלות של הפרט.
השינוי בהוראת מעו"ף בעיקרו מדבר בזכות הלמידה הפעילה, החושבת, היוזמת, המתמודדת. למידה שפותחת ערוצי חשיבה, שמטפחת יצירת היקשים מתחום דעת אחד למשנהו, שמחזקת את הביטחון להבעה בכתב והיוצרת בסיס איתן למשימות הצפויות בהמשך הדרך. זו למידה שמטפחת עבודה בחברותא, שמלמדת אחריות מהי, הקשבה מהי, איתגור מהו ויצירת תוצר משותף מהו.
אביבה זרובצ'יק,
רכזת מעו"ף
מעו"ף, קרי: משמעות עניין ופעולה, בהחלט מבטא את מסר הסיפור "מי הזיז את הגבינה שלי". הוא מבטא יציאה מן הקופסא, ומייצר דרך אחרת בהוראת ההומניסטיקה.